שטאבספלד, ליפא - שטיינברג, דב

st
שטאבספלד,Stabesfeld ,ליפא הלוי.
מתרצ"ה,1935, היה רבה של קוזובה, Kozowa, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 458;

שטארק, Stark,יצחק נתן.
כיהן כרב בסקאלה, Skała, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 372;

שטוב, Shtub,שמואל, בן יוסף אשר.
למד בישיבת בובוב, Bobowa, שבגליציה המרכזית. ונסמך להוראה. המשיך ללמוד גם כשהיה בגטו קרקוב. נספה בבלז'ץ.
מקורות: וונדר, ה, עמ 135;

שטופל,Stupel, Shtupel ,מיכל דוד. נולד בתרכ"ה,1865.
שימש כרב בוויסאל, שבפלך יקטרינוסלאב באוקראינה [1] ובשדה לבן, Biala Cirkev, שווארצע טומאה,[2] היה רבה האחרון של מרץ,Meretch , Merkiné שבליטא, וראש הישיבה בעיר. התנגד לציונות. כמו כל הרבנים בעיר קיבל גם הוא משכורת צנועה, והיה לו זיכיון למכירת שמרים. ביוני 1941, עם הכיבוש הגרמני של האזור, נדד לכפר סמוך. בספטמבר 1941 דרשו הגרמנים להסגיר את הרב הישיש בן השמונים, ואיימו לרצוח את כל יהודי העיירה. הדבר נודע לכפרי שבביתו הסתתר הרב, והרב נאלץ להתייצב בפני המפקד הנאצי. זה ציווה עליו לצאת בריקוד עם ספר התורה שהיה בזרועו. הוא שר "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האל-הים", הוכה ומת.
מקורות: פנקס הקהילות, ליטא, עמ 394; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 15, 244; אשרי, חורבן ליטע,
עמ 264, 265-267; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

שטוקהאמר, Shtockhamer, Stockhamer,יששכר דב, בן משה.
נולד בסוקאל, Sokal, שבגליציה המזרחית. עבר לאחד הכפרים שבסביבות סיגט,Sighet, שבטרנסילבניה, ושם כיהן ארבעים ושמונה שנים כשו"ב ומו"ץ. נספה באושוויץ באייר תש"ד,1944.
מקורות: וונדר, ה, עמ 136-135;

שטוקהאמר, שמשון. נולד בתרנ"ט,1899.
כשהיה בן שבע עשרה הוסמך לרבנות בידי רבנים ידועים בגליציה, וניגש בלבוב לבחינות הסמכה ממשלתיות לרבנים. אך חסידי בעלז, שמהם באה משפחתו לא ראו זאת בעין יפה. כעסם גדל כשהצטרף לאגודת ישראל, היה פעיל בה וכתב מאמרים בעיתוניה "דער איד" ו"דאס אידישע טאגבלאט". בתרפ"ה,1925, נשא לאשה את בתו של הרב יצחק וילצ'יק, מורשה. זיידמן (אישים, עמ 497) מציין שהיא היתה "אשת חיל ומשכלת, היתה פקידה בקהילת ורשה, והזוג שאב פרנסתו ממשכורתה". בתרצ"ד,1934, נבחר לוועד הרבנים של ורשה. בתחילת מלחמת העולם השניה עשה הרבה למען התרת העגונות, במיוחד של החיילים היהודים בצבא הפולני, והשתדל לדאוג לנשי המגוייסים. אחר כך נתמנה להיות חבר ביודנראט של ורשה, ונבחר לוועדה הדתית שאותה הקים אדם צ'רניאקוב. נמנה עם הרבנים שקראו ליהודים שלא לנסוע לפוניאטובה ולטראווניקי. בשבט תש"ג,1943, גורש לפוניאטובה. נספה בגרמניה שלושה ימים לפני השחרור.[3] לפי זיידמן, יומן גטו ורשה, עמ 343-342, גורש למיידאנק ומשם לבודזין, ונהרג מפצצה בעת פינוי המחנה בינואר 1944. אברהם כרמי מעיד כי שטוקהאמר היה אתו יחד בבודזין, ושם סידרו לו עבודה כזגג, כדי שלא יצטרך לחלל את השבת.
מקורות: ספר סוקל, טרטקוב, ורנז' סטוינוב והסביבה, עמ 253-250; זיידמן, אישים, עמ 501-497; זיידמן, יומן, עמ 52, 92, 100, 101; 105, 154, 186, 240, 282, 309, 323, 341, 342, 343. וונדר, ה, עמ 139-137; אלה אזכרה, ה, עמ 320-316; ניישטט, עמ 420-421; פלינקר, וארשה, עמ 160;

שטיגליץ, Stiglitz,אלתר משה אליהו, בן אפרים נתן.
נולד בתר"ל,1870. התפרנס ממסחר, ודחה הצעות להיות רב. בימי מלחמת העולם הראשונה היה בפראג. נפטר בעירו, טרנוב,Tarnów, שבגליציה המערבית, בפסח ת"ש,1940.
מקורות: וונדר, ה, עמ 150-147;

שטיין, Stein,ד"ר שלמה זיגמונד, בן יחיאל.
נולד בתרנ"ו, 1896, בקאליש, Kalisz, שבאזור לודז'. בתרס"ה,1905, עבר עם הוריו לברלין, ושם למד בבית המדרש לרבנים על שם ד"ר עזריאל הילדסהיימר. בתרפ"ג,1923, עבר לקלן, ושם לימד לימוד קודש בבית הספר התיכון החרדי "יבנה". היה פעיל בהוצאת "מקראות גדולות" על ידי הוצאת שוקן. בתש"ב,1942, גורש לגטו מינסק, Minsk, שברוסיה הלבנה, שאליו גורשו רבים מיהודי גרמניה ואוסטריה, ונספה.
מקורות: תולדות יהודי קאליש, עמ 215;

שטיינבך,Steinbach,מאיר. נולד בתרס"ט,1907.
היה ב"כולל הרבנים" שעל יד ישיבת טלז. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רפ"א; אשרי, חורבן ליטע, עמ 310;

שטיינברג, Steinberg,אלעזר.
נולד בברלין למשפחה מודרנית. נקרא גם בשם המשפחה של אמו, רטנאוּ, שהיתה בת דודתו של ולטר רטנאו, שר החוץ של גרמניה שנרצח ביוני 1922. כשהיה בן חמש עשרה עזב את ברלין ונסע לבעלז. שם התחיל ללמוד לשון הקודש, חומש, רש"י, ואחר כך תלמוד. קיבל סמיכה מן הרב דוד מנחם מוניש באב"ד,מטרנופול, Tarnopol, גליציה המזרחית, בעל "חבצלת השרון", והרב יצחק מנחם נחום טברסקי מראווה-רוסקה (ע"ע). נספה באושוויץ.
מקורות: וונדר, ה, עמ 171; אליעזר שינדלר, יידיש און חסידיש, עמ 229, 233;

שטיינברג, ברוך, בן שמעיה .
נולד בתר"ס,1900. למד בישיבות שונות בפולין. מתרפ"ח,1928, היה רב צבאי בגרודנה. שם היה פעיל בחיים הציבוריים של היהודים. אחרי זמן מה נתמנה להיות הרב הצבאי הראשי לחיילים היהודים בצבא הפולני. כשפרצה מלחמת העולם השניה נפל בשבי הרוסי, וככל הנראה נרצח בידי הרוסים ביער קאטין בחורף 1941.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 495; וונדר, ה, עמ 172-171; גרודנה- גראדנע, עמ 352-353;

שטיינברג, דב בעריש, בן אברהם מנחם. נולד בתרכ"ח,1868.
תחילה היה סוחר, תעשיין ובעל טחנת קמח. מסיבות שונות עזב את עיסוקיו אלה, והתקבל לרב בטלומטש, Tłumacz. מתרפ"ט, 1929, כיהן כדיין ומו"צ בריישא, Rzeszów, שבגליציה המערבית. היה מומחה לדיני משפטים וממונות, ונודע כבורר בעניינים אלה. השתתף באסיפת הרבנים והאדמו"רים שהיתה בלבוב בתרכ"ח, סוף 1927. כשפרצה מלחמת העולם השניה נמלט ללבוב, שהיתה בשטח הכיבוש הרוסי, ומשם לברודי, Brody, הסמוכה. כשכבשו הגרמנים את האזור, ביוני 1941, עבר עם כל משפחתו לבוכניה,Bochnia, שבגליציה המערבית, ושם נספו בקיץ תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, ה, עמ 173-172; קהילת ריישא, ספר זכרון, עמ 100; זיידמן, אישים, עמ 495.

[1] ויסאל. השם הזה אינו מופיע בספר Where Once We Walked.
[2] שווארצע טומאה, כך קראו היהודים ביידיש, לעיר הזאת שהמשמעות של שמה ברוסית הוא – כנסיה לבנה.
[3] לפי ניישטט נרצח בינואר 1945.