לעווי, אליעזר - לשצ'ובר, מנדל

le

לעווי, Lewi,אליעזר.
היה אב"ד ביילבו,[ Jelewo [1 . נספה בשואה.
מקורות: אהרונסון, עלי מרורות, עמ 27;

לסקובסקי, Laskowski, Leskowski,אליהו, בן צבי.
נולד בתרמ"ו,1886. למד אצל אברהם בורנשטיין בעל "אבני נזר" בסוכאטשוב,Sochaczew. ידע היטב פולנית וגרמנית. בתרס"ח,1908, נתקבל כרבה של טולישקוב, Tuliszków, שבאזור לודז'. אחרי שנים אחדות עבר לעיירת הקייט גלובנה, Głowno, שבאותו האזור, ובסוף תר"ף,1920, עבר לד'ווארט, Warta,Dvart, הסמוכה. בשל ידיעותיו בלשון הפולנית היה בוועד החינוך של העיריה, וטיפל גם בבעיות החינוך של הפולנים. בחורף ת"ש,1940, התעללו בו הגרמנים בכיכר העיר. על אף הרדיפות הוא המשיך לקיים בביתו מניין לתפילה, כשבחוץ עמדו יהודים על המשמר. בניסן תש"ב,1942, החליטו הגרמנים לתלות בפומבי עשרה יהודים בכל ישוב יהודי שהיה באותו האזור. הוא פנה אל השלטונות בעירו ד'ווארט, כדי שיחונו את העשרה שנדונו למוות, אך הגרמנים תלו גם אותם.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 74-71; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 219; פנקס הקהילות, לודז', עמ 91; ספר וארטה,עמ 191-190;מוניץ, גוילי החורבן, עמ 54-55;

לפידות,Lapidot,Lapidos,שמואל חיים.
למד בישיבות שונות בליטא. היה ברדושקביץ,Radoshkovitz , שברוסיה הלבנה. נספה בשואה.
מקורות: רדושקוביץ, ספר זכרון, עמ 100, 219 ברשימת הנספים;

לרמן, אליהו (אלה), בן האדמו"ר ישראל מקוסוב (Kosów Lacki) .

היה רבה של מישיניץ, Myszyniec, שבצפון מזרח פולין, וראש הסניף של אגודת ישראל בעירו. אחרי שאביו נפטר סירב לקבל את האדמו"רות. בין יתר עיסוקיו היה בוחן תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. כשנכנסו הגרמנים לעירו הם הוציאו את כל היהודים לכיכר העיר, לקחו בכח את הרב לרמן וגזזו את זקנו לעיני כולם. נספה עם כל יהודי העיירה.

מקורות: עדותו של נינו מאיר בלומברג;

לרמן, Lerman, Lehrman,שמחה בונים, בן חיים.
היה אדמו"ר בלודז'. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 464; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תתכו-תתכז;

לרנר, Lerner,אברהם, בן מרדכי.
מתרס"ד,1904, היה אדמו"ר בשומסק, Shumsk, Šunswkai, שבווהלין. משם עבר לאוסטרהא,Ostraha Ostróg, והקים בית מדרש משלו. נספה באוסטרהא.
מקורות: אלפסי, עמ 62; החסידות מדור לדור, א, עמ 114; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ לא-לב;

לרנר, יהודה לייב. פראמפול,Frampol.
אזור לובלין.
מקורות: ספר יזכור פראמפול, עמ 396, ברשימת הנספים;

לרנר, יצחק, ר' איציקל.
היה רבה האחרון של ראדז'יוילוב,,Radziwilów שבווהלין. נספה בסיון תש"ב,1942.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לרנר, מאיר שמואל, בן הרב אריה לייב.
בתרע"ד,1914, התמנה במקום אביו כרבה של יאמפולה, Yampol,שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

לרנר, נתן נטע, בן מיכאל צבי.
מתחילת שנות השלושים של המאה העשרים כיהן כרב במיזוץ', Mizocz, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 131; מיזוץ', ספר זכרון, עמ 10;

לרר (לעהרער)- בוקסבוים, Lehrer-Buksboim ,נתן מרדכי.
בתרפ"ח,1928, קיבל היתר הוראה מן הרב מנחם מוניש באב"ד מטרנופול, Tarnopol, שבגליציה המזרחית, בעל "חבצלת השרון". היה מתלמידיו של יהושע פנחס בומבך מאושפיצין-אושווינצ'ים. היה דיין ומו"ץ בציישנוב, Cieszanów, שבגליציה המערבית. בתרצ"ב,1932, התמנה כראש ישיבת "בני תורה" בצאנז, Sanz, Nowy Sącz , שבאותו האזור, שבה למדו 250 תלמידים. נספה בשואה.
מקורות: לעהרער, ב, עמ 181, 316, 323;

לשצ'ובר, Leszcower, Laszcower, יוסף.
מתרצ"ח, סוף 1937, כיהן כרב במצ'יוב, Maciejów, שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 137;

לשצ'ובר, מנדל.
היה רבם של חסידי ריז'ין בלופאטין,Łopatyn , שבגליציה המזרחית. נולד בתר"ל,1870. בתרנ"ח,1898, נבחר להיות רבה של לוֹפאטין, ובתפקיד הזה שימש למעלה מארבעים שנה. בזמן השואה שאלו אותו אנשי היודנראט עם עליהם למסור יהודים לגרמנים, והוא פסק לפי הרמב"ם: יֵהרגו כולם ואל ימסרו נפש אחת מישראל.
מקורות: ספר זכרון לקהילות ראדיחוב, לופאטין והסביבה, עמ 32-31;

[1] Jelewo . לפי Where once We Wakled אי אפשר למצוא את שם העיר לפי הכתיב הזה. יתכן שהכוונה
ל- Jalowe, שבגליציה.