ארליך, שלמה - אשרוב, שלמה

ar

ארליך, שלמה.
נולד בתר"ן,1890. לפני מלחמת העולם השניה היה דיין ומו"ץ בגריבוב, Grybów, שבגליציה המערבית. ההדיר ספרים רבים של גדולי ישראל מן הדורות הקודמים. נספה בת"ש, 1940.
מקורות: וונדר, א, עמ 297-295;

ארנברג (אהרנברג), Ehrnberg אלימלך אלעזר
בן יצחק אריה (לייב) ושרה. היה חסיד בובוב. לפני המלחמה גר בגורליצה, Gorlice שבאזור קרקוב. שם כיהן כרב, ושם נספה עם אשתו וכל ילדיו, בגיל 46. אחיו הרב יהושע מנחם מנדל הצליח לעבור להונגריה עם משפחתו, ובקיץ תש"ד, 1944, עלה לרכבת של קסטנר. אחר כך היה אב"ד בתל אביב.
מקורות: דף עדות של אחייניתו ריבה אברמוביץ ביד ושם, דבר הישועה, עמ 8;

אשכנזי, Ashkenazi, Aschkenazi ,אברהם מרדכי.
נולד בתרנ"ג,1893,בבוקובינה. כיהן כרב בוואריש, Waręż, Novoukrainka,שבגליציה המזרחית. היה מקורב לתנועה הציונית. כשכבשו הרוסים את האזור בתחילת מלחמת העולם השניה הם הגלו אותו לסיביר, ושם נפטר בתש"ג,1943. אשתו רייצה היתה בתו של הרב שלום באב"ד (ע"ע). גם היא נפטרה בסיביר.
שלושה מילדיהם ניצלו ועלו ארצה אחרי קום המדינה, עם עליית הנוער.
מקורות: וונדר, א, עמ 323-322, אלה אזכרה, ג, עמ 156, פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 184, נכדתו רות גן-קגן;

אשכנזי, אשר אנשל,בן נפתלי.
מילא את מקומו של אביו כאדמו"ר בסטניסלבוב. ‏במארס 1942 ‏נפוצו שמועות על אקציה הממשמשת ובאה - חיסולם הצפוי של הבלתי כשרים לעבודה, צמצום שטח הגיטו ועוד. התגובה על השמועות לא היתה אחידה: רוב היהודים שללו את התחזית הקודרת, אך השמועות נתגשמו. בערב פסח תש"ב, 31.3.1942 , לפנות ערב, כיתרו שוטרים גרמנים ואוקראינים את הגיטו. היהודים גורשו מבתיהם אל החצרות וגם נחטפו ברחובות. רבים התחבאו. בתים אחדים הוצתו כדי לאלץ את המתחבאים לצאת ממקומות המסתור שלהם וכדי להאיר את שטח הגיטו. השוטרים ירו בבורחים והטילו רימונים לתוך הבתים. מספר יהודים נשרפו חיים. השוטרים גילו את האדמו"ר אנשל אשכנזי במחבוא וציוו עליו להיכנס לתוך בית בוער ברחוב בלוודרסקה, כשספר-תורה בידיו. הוא הוסיף להתפלל גם כשאחזו בו הלהבות, ולא שמט את ספר התורה מידיו.
מקורות: מדור לדור, א, עמ 431; פנקס הקהילות, כרך שני, גליציה המזרחית, עמ 373;

אשכנזי, חנוך העניך, בן ישראל.
נולד בתרמ"ח,1882, בבוקובינה. הוסמך לרבנות מרבה של צ'רנוביץ ואחרים. אחרי שאביו, שהיה רבה של סרט, Seret, Siret, שברומניה עלה ארצה בתרע"ג, 1913, כיהן במקומו כרב העיר. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר ללבוב, והיה ממקורביו של האדמו"ר אברהם יעקב פרידמן מבויאן. בעקבות הפוגרומים שנערכו אחרי המלחמה הורע מצבם הכלכלי של יהודי העיר, והרב אשכנזי יזם שם את ועדת החרם שפעלה כנגד מפקיעי השערים, נתמנה כ"חֵירֶם רב", וזכה להוקרה רשמית משלטונות העיר. היה פעיל באגודת ישראל, ובשנות השלושים של המאה העשרים היה חבר מטעמה במועצת הקהילה היהודית. כשכבשו הרוסים את העיר בספטמבר 1939 פעל הרבה למען הפליטים היהודים שבאו לשם מן האזורים שנכבשו בידי הגרמנים. כשנכנסו הגרמנים ללבוב, ביוני 1941, היה בין שבעה האישים הראשונים שהוצאו שם להורג.
מקורות: בסוד ישרים ועדה, עמ דש (כך) – שז; אלה אזכרה, ז, עמ 307-304;

אשכנזי, חנניה יום טוב ליפא.
בן הרב יואל מסטניסלבוב,,Stanisławów, Ivano Frankovsk, שבגליציה המזרחית,וטרסיף,Teresif,Tarachkos, Tarasowka,, שבבוקובינה. היה רב בקריניצה, Krynica Zdrój, שבגליציה המערבית. נספה בסטניסלבוב.
מקורות: וונדר, א, עמ 341;

אשכנזי, יואל.
בתרפ"ט,1929, נבחר להיות רבה של ניישטאט, Nowe Miasto Newstadt, Korczyn Nowy , שבאזור קרקוב, והיה הרב האחרון שם. נספה בשואה.
מקורות: ספר זכרון לזכר קהילות דוברומיל וניישטוט,עמ 69; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

אשכנזי, ישראל, בן אשר אנשל.
היה אדמו"ר בטלומאטש, Tłumacz, שבגליציה המזרחית. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: החסידות מדור לדור, ב, עמ 429;

אשכנזי, צבי הירש, בן אשר אנשל.
נולד בתר"ל,1870. בתרנ"ז,1897, נתמנה לאדמו"ר בסטניסלבוב,Stanisławów, Ivano Frankovsk. לפי אלפסי היה דומ"ץ בקניהינין-גורקא, Knihinin. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, ושם נקרא "האדמו"ר מסטניסלב". כשנכנסו הנאצים לווינה, ב-1938 חזר לסטניסלבוב, ושם נספה בתש"ב,1942.
מקורות: אלפסי, עמ 162; החסידות מדור לדור, ב, עמ 429; וונדר, א, עמ 356;

אשכנזי-ויליצ'קר, Ashkenazi -Wilitchker ,יואל, בן יצחק (ע"ע).
נולד בתרמ"ח,1888. בילדותו עלה עם אביו יצחק (ע"ע) לירושלים ושם למד. חזר לסטניסלבוב Stanisławów, Ivano Frankovsk, ושם הוסמך לרבנות. התקבל כרב בטרסיף,Teresif , שבקרפטורוס. כשפרצה מלחמת העולם השניה ניסה להסתתר, כי פחד שיגרשו אותו לפולין משום שהיה נתין פולני. באייר תש"ד, 1944, נספה באושוויץ.
מקורות: וונדר, א, עמ 341-339; החסידות מדור לדור, א, עמ 431;

אשכנזי-ויליצ'קר יצחק, בן יעקב הירש צבי.
נולד בתרכ"ח,1869. בתר"ן,1890, עלה לארץ עם שני בניו. בתרנ"ז,1907, נפטר חותנו, אנשל אשכנזי, שהיה רב בסטניסלבוב,,Stanisławów Ivano Frankovsk, והוא נקרא למלא את מקומו שם. נפטר בהושענא רבא תש"ב,1941, וזכה לבוא לקבר ישראל.
מקורות: על חורבותיך סטאניסלאב: עמ 368; אלפסי, עמ 162; החסידות מדור לדור, ב, עמ 431; וונדר, א, עמ 348, 349

אשרוב, Asherov,אברהם אליהו.
נולד בסוראז,Surazh, שברוסיה הלבנה, והתחנך בישיבת לובאביץ. בתרע"ב,1912, נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" בחברון, ומישיבת לובאביץ שלחו לארץ שבעה תלמידים כדי להניח את היסוד לישיבה הזאת. אחד מהם היה הרב אשרוב. כעבור שנתיים חזר לרוסיה הלבנה, והתקבל לרב בדריבין, Dribin Drybin,, Dribino, שבאזור ויטבסק. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לריגה, נודע כ"דער דריבינער רב" (הרב מדריבין), והתמחה כשוחט. היה פעיל בחוגי חסידות חב"ד בריגה, ובשבתות, בחגים ובמסיבות חב"דיות מסורתיות היה אומר דברי חסידות. נספה בשואה.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 370;

אשרוב, שלמה יצחק, מאנשי חב"ד.
היה שו"ב בחרקוב. נפטר בימי מלחמת העולם השניה.
מקורות: ליובאוויטש וחייליה, עמ 172;

באב"ד, אברהם - באב"ד, חיה

ba

באב"ד,Babad,רבנים
אברהם משה באב"ד, בן הרב יהודה אריה לייב, מציין [1] שבניגוד למה שהיה נהוג באותם הימים היו "נשי משפחה זו מצוינות ומלומדות גם הן […]. רבים וכן שלמים היו מתפלאים על העובדה שהקורוספונדנציה של בנות המשפחה שבינן לבין עצמן ובינן לבין הוריהן היתה נעשית בלשון הקודש ומתובלת בפסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל" .

באב"ד, אברהם, בן יששכר דב.
נולד בתר"ם,1880. היה רבה האחרון של בוסק, Busk, שבגליציה המזרחית. נספה עם כניסת הנאצים לעירו בתמוז תש"א, יוני 1941. לפי פנקס הקהילות ביולי.
מקורות: וונדר, א, עמ 360, 365 (כך. בין שני העמודים הללו הוא הביא טבלה של תולדות משפחת באב"ד); אלה אזכרה, ג, עמ 154; ספר בוסק, עמ 285; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 81, 82; וונדר,א, עמ 365; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

באב"ד, אברהם, בן שלום יעקב.
נולד בתר"ם,1880. מילא את מקומו של חמיו נתן הבנשטרייט, כדיין ומו"ץ, ואחר כך כאב"ד של פשמישל, Przemyśl, שבגליציה. נספה בשואה.
מקורות: ספר פשמישל, עמ 140, 205 , 206; אלה אזכרה, ג, עמ 154;

באב"ד, אברהם, בן שמואל.
נולד בתרל"ג,1875. בתרנ"ד,1894, נתמנה להיות רבה של סטרוסוב, Strusów, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, א, עמ 365;

באב"ד, אורי שרגא פייבל
בתרפ"ד,1924, נתמנה כרבה של בודזאנוב, Budzanów,שבגליציה המזרחית, והיה רבה האחרון של העיר. לפני מלחמת העולם השניה ביקר בארץ ורצה להישאר בה. חזר לחו"ל כדי להסדיר את ענייניו, אך לא הספיק לחזור. נספה בשואה.
מקורות: ספר בודזאנוב, עמ 83; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

באב"ד, אריה לייב, בן שמואל.
נולד בתר"ל,1870. ארבעים שנה היה אב"ד בסנדובה וישניה, Sądowa Wisznia, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ד.
מקורות: וונדר, א, עמ 370-369; אלה אזכרה, ג, עמ 154; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 351;

באב"ד, חיה
היתה בתו של הרב יוסף דב באב"ד מטויסט (ע"ע), ואשתו של אחיו, דודהּ, הרב דוד מנחם מוניש באב"ד מטרנופול, Tarnpool, גליציה המזרחית, בעל "חבצלת השרון". היא היתה למדנית, בקיאה ב"עין יעקב" ו"אור החיים", ונהגה להתכתב עם אחיותיה בלשון הקודש. נספתה עם החיסול של גטו טרנופול, בתמוז תש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 392; אלה אזכרה, ג, עמ , 148, 158;

[1] באב"ד, רבנים, אלה אזכרה ג, עמ 148.

באב"ד, יהודה - באב"ד, משה

ba

באב"ד, יהודה אריה לייב
בן יהושע השל, שהיה רבה של סטרוסוב,Strusov, Strosów, שבגליציה המזרחית. נולד בתרל"ג,1873. בתרנ"ה,1895, נבחר לרבה של פודוולוציסק, Podwołoczyska,שבאותו האזור. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לסקאלאט, Skalat Stary, שבאותו האזור, ושם סייע הרבה לפליטים מעירו. אחר כך היה בלבוב, ושם עמד בראש מפעל הסיוע של הג'וינט לפליטים מאוקראינה שנמלטו לגליציה בעקבות הפרעות של פטליורה. בסוף דצמבר 1927 מילא תפקיד חשוב בארגון אסיפת הרבנים שהתקיימה בלבוב, שלמעשה אורגנה על ידי השלטונות הפולניים כדי לעודד את החוגים החרדיים בגליציה לתמוך במדיניותו של פילסודסקי וכך לצמצם את השפעת החוגים הציוניים שלחמו בסיים הפולני למען זכויותיהם הלאומיות והפוליטיות של היהודים. השתתף גם בוועידות אחרות של רבנים שהתקיימו בפולין בשנות השלושים של המאה העשרים. יצחק גרינבוים הציע להעמיד אותו ברשימתו הציונית לבחירות לסיים הפולני, כחרדי בלתי תלוי, אך הוא סרב לקבל את ההצעה. בתרצ"ד, 1934, נבחר, כנציגם של חסידי בעלז בוועד שמינתה ממשלת פולין, שתפקידו היה לאשר את מינוים הרשמי של הרבנים במדינה. כשכבשו הגרמנים את עירו גורשו לזבאראז' הסמוכה, ושם נספה בניסן תש"ג, 1943.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 154-150; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 408; וונדר, א, עמ 378-3791; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

באב"ד, יהודה זונדל, בן שלום יעקב.
היה אב"ד בלשניובLesniów,, ובשטרוויץ Shchurovitse ,Strevitz שבגליציה המזרחית. עד השואה היה אב"ד בברודי,Brody,שבאותו האזור. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 387; אלה אזכרה, ג, עמ 155;

באב"ד, יהושע השל, בן יהודה אריה לייב.
נולד בתרנ"ב,1892. בתרצ"ח,1938, נתמנה לרבה של טרנופול, Tarnopol, שבגליציה המזרחית, במקום חמיו דוד מנחם מוניש באב"ד, בעל "חבצלת השרון", שהיה גם דודו. נספה בתש"ב,1942 .כך לפי וונדר. לפי אלה אזכרה נספה בטרנופול בתמוז תש"ג,1943.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 155; וונדר, א, עמ 380; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 243; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

באב"ד, יהושע השל, בן יעקב צבי.
נולד בתרע"ז,1917. היה אב"ד בפודקמין, Podkamień, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 380; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 415;

באב"ד, יהושע השל, בן יצחק.
נולד בתרס"ו,1906. בתרפ"ט,1929, נתמנה לאב"ד בטרטקוב, Tartaków, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 382; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, 233;

באב"ד, יהושע השל, בן דוד מנחם מוניש, בעל "חבצלת השרון".
אחרי פטירת אביו, בתרצ"ח, 1938, הוכתר כרבה טרנופול, Tarnopol, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם השניה עבר ליבורוב, Jaworów, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: יבורוב, עמ 130;

באב"ד, יואל, בן חיים.
בתר"ץ,1930, נתמנה לרב בסלוטובינה, Slotowina, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 155; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 350;

באב"ד, יוסף דב בן-ציון, בן יהושע השל.
נולד בתר"ן,1890. היה רבה האחרון של מיקוליניץ, Mikulince, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ב,1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 392; אלה אזכרה, ג, עמ 155; פנקב הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 324;

באב"ד,יוסף דב, בן יהושע השל.[1]
נולד בתרל"ה,1875. מתרס"ד,1904, היה ראב"ד בטויסט,Touste,שבגליציה המזרחית. מתרס"ח,1908, היה ראב"ד במיקוליניץ,Mikulince, שבאותו האזור. בימי מלחמת העולם הראשונה היתה העיר במצור, אך הוא לא עזב אותה, ועזר הרבה לבני הקהילה. נספה בעירו באלול תש"ב,1942.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 155, 158-157; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 252; וונדר, א, עמ 392;

באב"ד, יששכר דב

מופיע ברשימת הנספים בבוסק, Busk. גליציה המזרחית.
מקורות: ספר בוסק, עמ 285;

באב"ד, מרדכי.
נולד בתרע"ה,1905.היה אב"ד בביסקופיצה, אוסציַה ביסקופיֶה, Biskupice, שבגליציה המזרחית. מתרצ"ו,1936, שימש כרבה של פרהינסקו,Perehińsko, שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: וונדר, א, עמ 403; אלה אזכרה, ג, עמ 155; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 422;

באב"ד, משה, בן יהושע השל.
היה בברז'וביץ, Brezowiec, שבגליציה המערבית. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 155;

[1] באב"ד, יוסף דב. יתכן שהוא ויוסף דב בן-ציון הם אותו האדם.

באב"ד, שלום - באקשט, אהרן

ba

באב"ד, שלום, בן יהושע השל.
נולד בתרל"ז,1877. היה רבה של ואריש-וורונז', Waręż, שבגליציה המזרחית. נספה בשואה.
מקורות: ספר סוקל, טרטקוב, וורונז' סטוינוב והסביבה, עמ 454; וונדר, א, עמ 407;

באב"ד, שמואל
בן אריה לייב מסנדובה וישניה, Sądowa Wisznia, שבגליציה המזרחית (ע"ע). נולד בתר"ס,1900. היה אב"ד בדנציג, ושם נספה בתש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 407; אלה אזכרה, ג, עמ 156;

באב"ד, שמואל, בן חיים.
ככל הנראה היה דיין ומו"ץ בסנדובה וישניה,Sądowa Wisznia, שבגליציה המזרחית, ושם עזר לרב אריה לייב באב"ד (ע"ע). נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 351, 352;

באומל, (בוימל), Boimel, Baumel,יהושע, בן יואל משה.
נולד בבוצ'אץ', בתרע"ג,1913. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו ללבוב, תחילה למד אצל ר' צבי הירש (הרשלי) מייזליש בנובי טארג,[1] ,Nowy Targ שבגליציה המערבית,ובתרפ"ט,1929, עבר לישיבת חכמי לובלין ושם היה מראשוני התלמידים. היה בעל השכלה כללית רחבה. כתב רשימות ב"דאס אידישע טאגבלאט" (היומון היהודי), עיתונה של אגודת ישראל, וגם ביוגרפיה – שלא נדפסה – על הרב מאיר שפירא, שהיה המייסד של ישיבת חכמי לובלין. כיהן כרב בכמה עיירות קיט בהרי הקרפאטים. בחנוכה תרצ"ט נתמנה לרב באופוצ'נו Opoczno, שבאזור לודז'. אשתו, שהיתה בתו של רב העיר שפירא, היתה חניכת סמינר "בית יעקב" בקרקוב נספה באופוצ'נו בתש"ג,1943.
מקורות: אלה אזכרה, ג, עמ 297-290; זיידמן, אישים, עמ 214-206; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 332; ספר אופוצ'נה, עמ 29;

באומל, ישראל
היה רבה של איוואניטש, Iwanie Puste, שבגליציה המזרחית. בימי מלחמת העולם השניה בא לטוטשין, ,Tuczyn-Kripah שבווהלין. נספה בטרבלינקה.
מקורות: ספר זכרון לקהילות טוטשין-קריפה, עמ 175;

באומל (בויימל), מאיר רפאל, בן נחום.
נולד בתרנ"ג,1893. היה (אב"ד) בלינסק, Linsk, Lesko לסקו , שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, א, עמ 434-433;

באטשקובסקי, Botchkowski (בצ'קובסקי, בוטשקובסקי), חיים לייב.
למד בישיבות אחדות, ובעיקר בישיבת מיר. היה תלמיד חבר של אליהו ברוך קאמאי (קומאי), ראש ישיבת מיר. לפי עדותו של בעל הזכרונות, שהוא בנו של הרב, היתה אשתו אשה מודרנית, ובימי המהפכה הרוסית של 1905 מילאה תפקיד חשוב באירועים שהתחוללו בעיר. שניהם נספו בשואה.
מקורות: פנקס בליצה (בעליצה), עמ 326-320;

באמאץ (בומאץ),Bamatz , Bomatz ,דוד שלמה, בן זאב חיים.
בתרפ"ז,1927, נתמנה לרבה של קשפיצה,Krzepice, שבאזור לובלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין. קיילצה. עמ 526;

באק (גם בק), Bak, Beck ,אליהו דוד.
נולד בתרע"ה,1915. למד בישיבת טלז. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: אשרי, ממעמקים א, עמ רמז;

באקאל, Bakal ,נחמיה, בן שמעון.
נספה בשואה.
מקורות: ליטע, I, עמ 1888;

באקאלטשוק,Bakaltchuk ,(בקלצ'וק),מאיר צבי-הירש.
למד אצל הרב יוסף יוזל הורוביץ בנובהרדוק, Novaredok, ואצל בעל ה"חפץ חיים", ידע גם מתימטיקה והיסטוריה. אחרי מלחמת העולם הראשונה היה רב בסטולוביץ, Stolowicze,שברוסיה הלבנה. בשנות השלושים של המאה העשרים הוזמן לכהן כרב בבולטימור שבארצות הברית. משנות העשרים של המאה העשרים עד כיבוש העיר בידי הסובייטים בספטמבר 1939 כיהן כרב בדרצ'ין, Derechin, שבאותו האזור. כשנכנסו הסובייטים לעירו הציל מידיהם את הכומר המקומי. נספה בטרבלינקה.
מקורות: ספר זכרון לקהילות דרצ'ין, הולינקה,קולונה-סינייסק,עמ 180-178, 291; פנקס הקהילות, וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 276; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

באקשט (בקשט),, Bakshtאהרן.
נולד בתרכ"ז,1867. לפי ספר הזכרון לקהילת איביה בתרכ"ו,1866. למד בישיבות וולוז'ין וסלובודקה. בתרנ"ז,897, נתקבל כרב בבייסגאלה, Baisogola,שבליטא, ושם היה מותקף על ידי המשכילים, בעיתון "המליץ". משם עבר לסמיאטיץ', Semiatycze, שבאזור בילאיסטוק. כשגרשו הרוסים את היהודים מאותו האזור לפנים רוסיה, בימי מלחמת העולם הראשונה, נדד בערים אחדות, בהן צַריצין,Tsaritsyn, Vogograd, Stalingrad . זמן מה היה רבה של טוּלה, ,Tulaשמדרום למוסקבה, ואחר כך של פולטאבה, Poltava, שבאוקראינה. בתרפ"א, 1921, הצליח לעזוב את רוסיה, והתמנה לרב בשאדובה, Šeduva, שבליטא. בתרפ"ה, 1925, נתמנה לרב בלומז'ה, Łomża, שבווהלין, ואחר כך בסובאלק, Suvałki, שבאותו האזור. בכל עיר שבה כיהן כרב הקים ישיבה, ובסובאלק הקים ישיבה לתלמידים מצטיינים. בתר"ץ,1930, התקבל כרב בשאבלי, Shavlan, Šiaulėnai, שבליטא. היה ממייסדי אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה. בראשית ימי הכיבוש הגרמני של העיר אסרו אותו הגרמנים. נרצח בתמוז תש"א, יולי 1941.
מקורות: זיידמן, יומן, עמ 197; אלה אזכרה, ב, עמ 76-72; ספר זכרון לקהילת לומז'ה, עמ 120-119; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 171, 655, 657; יהדות ליטא, עמ 32; ספר זכרון לקהילת איביה, עמ 217-216; יזכור בוך סואוואלק, עמ 148-149; יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 95, 161, 199; אשרי, חרבן ליטע, עמ 329, 332, 334; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

[1] הרב צבי הירש מייזליש עבר לוואץ שבהונגריה, שרד מן השואה,עבר לארצות הברית, וכתב את הספר החשוב "שו"ת מקדשי השם".

באקשט, יעקב - בומבך, אברהם

ba

באקשט, יעקב.
היה רבה האחרון של דליטש, Delatycze,שבווהלין. נספה עם בני עדתו.
מקורות: פנקס הקהילות, פולין, מחוזות וילנה, ביאליסטוק,נובוגרודק, עמ' 261;

באראז, Baraz ,אהרן.
היה הרב האחרון של ברזנה, Bereżne,שבווהלין. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 49;

באראן, Baran,אשר קלמן.
נולד בתרנ"א,1891. היה ראש ישיבה ומשפיע רוחני בישיבת פוניבז', עם גיסו הרב יוסף כהנמן שעלה ארצה והקים את ישיבת פוניבז' בבני ברק. נספה באלול תש"א,1941.
מקורות: יהדות ליטא, תמונות וציונים, עמ 95, 199; אשרי, ממעמקים א, עמ רפ"ב; אשרי, חורבן ליטע,
עמ 279, 280; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

באראנצ'יק,Barantchuk, Barantchik (באראנצ'וק), יואל (יואל ביליצ'ר).
את עיקר חינוכו קיבל בישיבת נובהרדוק, Novaredok, והיה מתלמידיו של "הסבא", יוסף יוזל הורוביץ, שהיה מעמודי התווך של תנועת המוסר הנובהרדוקאית. בשנות נעוריו היה משגיח בישיבת אמצ'יסלאב Amtchislav, ,שברוסיה הלבנה, שבה שימש הרב יצחק אלחנן וסרמן (ע"ע) כריש מתיבתא. על פי הוראתם ובעזרתם של ה"חפץ חיים" ור' חיים עוזר גרודז'נסקי (ע"ע) הקים בגרודנה, סמינר של מלמדים. זמן מה שימש כמנהל הרוחני של ישיבת קלצק, Kleck, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין). שימש כרבם של "צעירי אגודת ישראל" בריגה, והיה בין אלה שהקימו שם, מטעם תנועה זאת, את הגימנסיה "תורה ודרך ארץ". השתתף באסיפה הכללית של ישיבות נובהרדוק, Novaredok, שהתקיימה בכסלו תר"ץ בישיבת "בית יוסף" במזריץ', במלאת עשר שנים לפטירתו של ר' יוסף יוזל הורוביץ. נספה בכסלו תש"ב.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 371; אלה אזכרה, ו, עמ 258-254;

בארון, Baron,מנחם מנדל, בן אליעזר ירוחם.
נולד בתרל"ד,1874. גר ביאסלו, ,Jasło שבגליציה המערבית, על יד חמיו, הרב אברהם יהושע השל, ופתח לעצמו בית מדרש. נספה בשואה.
מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 326;

בארישנסקי, ,Barshinski,Borshinski (בורשינסקי) ישעיהו.
למד בישיבת קלצק,Kleck, שברוסיה הלבנה (בין שתי מלחמות העולם השתייך האזור הזה לפולין), ונקרא בשם "ישעיהו שטויבצר", על שם העיירה סטויבץ-שטויבץ, Stolpce,Steibtz, Swerzhne,שבווהלין, שממנה בא. היה מרצה בארגון "צעירי אגודת ישראל" בריגה. נספה בכסלו תש"ב.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 372; אלה אזכרה, ו, עמ 258;

בגון,Begun,יצחק.
נולד בתרנ"ח,1898. היה רבה של זידיק, ,Židikai, Zidik שבליטא, ואחר כך היה של ראדוילישוק, Radzvilishki. נספה בידי הליטאים עם כניסת הגרמנים לעיר, בקיץ תש"א,1941.
מקורות: רצח רבני ליטא בידי הליטאים (להלן: רבני ליטא), עמ 7; פנקס הקהילות, ליטא, עמ 627; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

בודזינר, Budziner,,Bodziner שלמה.
נולד בתרל"ב,1872, בטומשוב מזובייצקי, Tomaszów Mazowiecki, שבאזור לודז'. למד בישיבות וקיבל היתר הוראה, ובתר"ס,1900, עבר ללודז', ושם התבסס במסחר באריגים שאפיין את העיר הזאת עד מלחמת העולם השניה. היה חסיד אלכסנדר ועם זאת פעיל בתנועת המזרחי. ביקר בארץ בתרפ"ה,1925, כשנפתחה האוניברסיטה העברית בירושלים. בתרפ"ח,1928, נבחר לסנאט הפולני, וגם היה חבר בעיריית לודז' ובמועצת הקהילה. באפריל 1940 עלה בידו לעזוב את פולין עם הרבי מגור ואחרים, אך נפטר כשהגיע לטרייסט, כדי לעלות משם באניה לארץ.
מקורות: זיידמן, אישים, עמ 462-459;

בודניק,Bodnik,דוד (ר' דוד קנישינר,Knishiner).
למד בישיבות ראדין,Radun, Radin ,ונובהרדוק, Novaredok, והיה מתלמידיו של ר' יוסף יוזל הורוביץ. הוא התפרסם בכך שביסס את תנועת המוסר הנובהרדוקאית על היסודות של הנזירות, הפרישות והבדידות. ניהל ישיבות בז'יטומיר ובוורשה, והקים מחדש את הישיבה בנובהרדוק, אחרי שזו חרבה בימי מלחמת העולם הראשונה. השתתף באסיפה הכללית של ישיבות נובהרדוק, שהתקיימה בימים ו–י"א בכסלו תר"ץ בישיבת "בית יוסף" במזריץ', Międzyrzec, Mezerich, שבווהלין. במלאת עשר שנים לפטירתו של ר' יוסף יוזל הורוביץ. מפולין הוא עבר ללטביה, ויסד את ישיבת "בית יוסף" בדווינסק,Dwinsk, Daugaplis, Dünaburg, שהיו לה סניפים בערים אחדות באותה מדינה. נספה בתמוז תש"א,1941.
מקורות: יהדות לטביה, עמ 373; אלה אזכרה, ו, עמ 168-163;

בויארסקי, Boiarski‏ , אשר, בן אלחנן.
זולודק, Zołodek‏ , ווהלין. נקרא על שם עירו "אשר זלודובר". למד אצל ר' שמעון שקופ, ואחר כך בישיבת מיר. לעתים השתתף בישיבות של היודנרכאט בבראנוביץ', , Baranowice‏ שבאותו האזור. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, עמ' 152; ספר זלודוק ואורלובה, עמ' 112, עמ' 303 ברשימת הנספים.;

בוכנר,Bochner (באָכנער), משה, בו אברהם יהושע השל.
נולד בכשאנוב (חשאנוב), Chrszanów, שעל יד קרקוב. בתרכ"ג,1863. הוסמך לרבנות, אך התפרנס מיגיע כפיו, כפי שציווה זקנו שלמה בוכנר. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה בווינה. בתרפ"ה,1925, נדפס בקרקוב ספרו "מחשבות משה", ובו חידושים באגדה על התורה, ובהלכה על הש"ס. בימי השלטון הנאצי לא יצא מביתו כדי שלא יגזזו את זקנו. בביתו התקיים מניין שבו קראו בתורה, תקעו בשופר, וקיימו מצוות סוכה. בסוף אייר או בתחילת סיוון תש"ב,1942, שולח לאושוויץ.
מקורות: ספר כזשאנוב, עמ 84-82, 189, 320-317; וונדר, א, עמ 444-445;

בומבך,,Bombachאברהם, בן יהושע פנחס.
נולד בתר"ן,1890. היה אב"ד בקנטי,Kęty , שבגליציה המערבית. נספה בתש"ג,1943.
מקורות: וונדר, א, עמ 447; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 328;

בומבך, אליהו - בורנשטיין, אהרן

bo

בומבך, אליהו, בן יהושע פנחס.
נולד בתרמ"ד,1884. למד אצל חותנו, יעקב משה ספרין מקומרנה, Komarno, גליציה המזרחית. בתרס"ז,1907, התקבל כרב בקֶנטי. בתרפ"א, 1921, נתמנה לאב"ד וראש הישיבה הגבוהה באושויינצ'ים. השתייך לאגודת ישראל. בתרע"ב,1912, השתתף בוועידת היסוד של התנועה שהתקיימה בקטוביץ. בימי השואה נמלט לסוסנוביץ, Sosnowiec, ומשם גורש לאושוויץ. נספה בל"ג בעומר תש"ג,1943.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 70-67; ספר אושפיצין (אושווינצ'ים –אושוויץ), עמ 102-100; אלה אזכרה, ו, עמ 70-67; פנקס הקהילות, גליציה המערבית ושלזיה, עמ 328;

בומבך, אריה לייב, בן יהושע פנחס.
נולד בתרמ"ח,1888. בין שתי מלחמות העולם היה רבה של האלשיץ-אולשיצה, Oleszyce, שבגליציה המזרחית. נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, א, עמ 451-450; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 58, 57;

בומבך, בנימין, בן אליהו.
שימש כרב באחד מפרוורי אושויינצ'ים. נספה בשואה.
מקורות: אלה אזכרה, ו, עמ 70;

בומבך, חיים זאב, בן יהושע פנחס.
נולד בתרמ"ו,1886. היה רבה של זייבוש, Żywiec, שבגליציה המערבית. בתרמ"ו, נספה בתש"ג.
מקורות: וונדר, א, עמ 451; פנקס הקהילות, גליציה המערבית, עמ 161;

בומבך, נפתלי הירץ.
נולד בתרמ"ה,1885. בימי מלחמת העולם הראשונה גלה להונגריה. כשחזר לגליציה נתמנה לרב במאגריב,Magierów, Magriv, שבגליציה המזרחית. בתרפ"ה,1925, התקבל כאב"ד בסמבור, Sambor, שבאותו האזור. נספה בבלז'ץ בחשון תש"ג,1942.
מקורות: וונדר, א, עמ 467-464; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

בומבך, שמואל, בן אליהו.
תחילה כיהן כרב באחד מפרוורי אושווינצ'ים, ואחר כך כאדמו"ר בבנדין, Będzin. נספה בשואה.
מקורות: אלפסי, עמ 121; אלה אזכרה, ו, עמ 70; ספר אושפיצין (אושווינצ'ים–אושוויץ), עמ 252; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ תשנה;

בוסל, Busel,זלמן.
ב-1940, בימי השלטון הסובייטי בעיר, נתמנה לרבה של יאנוב
Janów Poleski, Janów k Pińska, שבווהלין. נספה עם חיסול הגטו שם, בתשרי תש"ג,1942.
מקורות: פנקס הקהילות, ווהלין ופולסיה, עמ 257;

בורגנסקי, ,Burganski אהרן, בן חנינא.
נולד בתרמ"ה,1885, בצ'רנוביל שבאוקראינה, והתחנך בחצרו של הרבי. למד בישיבה בצ'רקסיCherkasy, שבאותו האזור, ואחר כך בסלובודקה ובנובהרדוק, Novaredok. תחילה כיהן כרב בקוז'ימיר, שהיתה פרוור של נייסביז'. בימי מלחמת העולם הראשונה, כשהעיר עברה מיד ליד, הוא ייצג אותה בפני השלטונות, ובין היתר הכין כתבי גט על תנאי לחילים היהודים ששרתו באזור, כדי למנוע מקרים של עגינות. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לסנוּב,Snów, ושם כיהן כרב. היה בתנועת המזרחי, רצה לעלות ארצה, וראה את עצמו כתלמידו של הרב קוק, אם כי לא הכירו אישית. היה בין הרבנים שחתמו על הכרוזים למען המזרחי. נספה באב תש"ב,1942, עם חיסולה של קהילת סנוב
מקורות: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 263-262; ספר ניסוויז', עמ 229-231; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

בורוביץ, Borowitz,בן ציון.
מאמצע שנות העשרים של המאה העשרים כיהן כרב בפרושוביצה, Proszowice, שבאזור קרקוב. נספה בשואה.
מקורות: פנקס הקהילות, לובלין.קיילצה, עמ 400;

בורלאנד,Burland, Borland,אלחנן יהודה.
נולד בתרמ"ט,1889. היה רב בסורווילישוק, Shurvilishuk, שבליטא, ומתרצ"ב, 1932, באנושישוק, Anusushok, שבאותו האזור. נספה עם בני קהילתו בערב יום הכיפורים תש"ב.
מקורות: רבני ברית המועצות, 1939-1991;

בורנשטיין,Bornstein ,אברהם
בן האדמו"ר שמואל מסוכאטשוב, Sochaczew, שבאזור ורשה. נולד בתרע"א,1910. היה מתלמידיו של הרב אברהם ויינברג (אברהמ'לי סטוצ'ינער) מוורשה (ע"ע). בתרצ"ד,1934, התמנה כמו"ץ בקוטנה,Kutno, שבאזור לודז', והרב יצחק יהודה טרונק שהיה גיסו הדריך אותו ברבנות. כשנפטר הרב טרונק בתרצ"ט,1939, התמנה לרב במקומו. בימי מלחמת העולם השניה עבר לגטו ורשה. כשפרצה מלחמת העולם נמלט לאוטבוצק, ,Otwock שעל יד ורשה, ושם נספה באלול תש"ב,1942.
מקורות: אדמו"רים, עמ 157-156; היכל קאצק, עמ תרפה; החסידות מדור לדור, ב, עמ 480; אהרונסון, עלי מרורות, עמ 32, 70; ספר קוטנה והסביבה, עמ 268;

בורנשטיין, אהרן
בן יוסף מד'ווארט, Warta,Dvart,שבאזור לודז'. היה מו"ץ בלודז'. בכ"ו בשבט תש"א, 27 בפברואר 1941, היה בין הרבנים שחתמו על החלטה שיולדות ואנשים שמרגישים שכוחותיהם אוזלים צריכים לפנות אל הרופא ואחר כך אל הרבנים, כדי שיתירו להם לאכול בשר טריפה, וזאת – רק במקרים של פיקוח נפש. נפטר בגטו לודז'.
מקורות: מ. ראם, עורך, כארז וכאזוב, בתוך: ספר אגודת אזוב השלם (להלן: כארז וכאזוב), עמ כב; לאָדזער געטא, עמ 455;